לפני שנים רבות, בין עצי האלון הגבוהים בחברון, גר ענק חביב ושמו אשכול.

אשכול אהב לגדל ענבים מתוקים וסגולים. הוא גר בבית אבנים גדול יחד עם שני אחיו הענקים, ענר וממרא.

ממש לידם, באוהל צנוע, גר חברם הטוב, אברם העברי. אשכול אהב לשבת עם אברם ולדבר על ה' ועל העולם היפה שברא.

הכל היה שקט ונעים בכרמים של אשכול, השמש האירה על אשכולות הענבים הכבדים שנתלו על הגפנים ונראה שעת הזמיר הגיעה ואולי בעצם עת הבציר..